Chukot Akum - Revision history

YitzchakSultan1: /* Modern applications */

2026-04-10T14:00:37Z

Modern applications

← Older revision		Revision as of 14:00, 10 April 2026
Line 29:		Line 29:

	== Modern applications==		== Modern applications==
			# Some poskim question whether it is permissible to bake challah in the shape of a key the week after Pesach as perhaps it is sourced in a non-Jewish practice. However, other poskim permit it.<ref>Rabbi Yenon Bracha in Birkat Ovadia 3:4 has a teshuva about it and quotes those who say it isn't darkei emori, Rav Chaim Kanievsky, Rav Asher Weiss, Rabbi Yitzchak Basri (Vayizra Yitzchak 2:193), and Rabbi Yosef Liberman. He shows from some late chasidish sources the source of this minhag. [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=21 Nitai Gavriel (Pesach v. 3 p. 21-22)] quotes these sources for the minhag.</ref>
	# Bat mitzvahs		# Bat mitzvahs
	##-עכשיו נראה בנידון דידן אם מותר לחוג חגיגת בת מצוה. ויש שרוצים לאסור משום ובחוקותיהם (עי' שו"ת זקן אהרן סי' ו'), ולענ"ד תלוי בזה, שבאם נאמר שהקונפירמציאן של העכו"ם הוא לשם עבודה זרה, יש לאסור משום ובחוקותיהם בכל גווני. -אלא שלפי"ז הי' לנו לאסור גם חגיגת בר מצוה, שהרי אצלם עושים קונפירמציאן גם לזכרים, והי' לנו לאסור גם את התפילה, שהרי גם הם מתפללים לעבודה זרה. אלא שבזה לא שייך שיש בו משום עבודה זרה אלא שעושים כן חגיגת שמחתם לרגל בגרותם של בניהם. וגם הרפורמים מעמנו אינם עושים כן כדי להידמות להם, אלא לשם חגיגת משפחה ושמחתה שהגיעו בניהם לבגרות. -ואלה מאחינו שהנהיגו זה מחדש חגיגת בת מצוה אומרים, שהם עושים כן כדי לחזק בלב הבת, שהגיעה למצות, רגש אהבה ליהדות ולמצוותיה, ולעורר בה רגש הגאון על יהדותה ועל היותה בת לעם גדול וקדוש. ולא איכפת לנו מה שגם הגויים חוגגים חגיגת הקונפרמציאן בין לבנים ובין לבנות, הם בדידהו ואנן בדידן, הם מתפללים וכורעים בכנסיות שלהם ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.<ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>		##-עכשיו נראה בנידון דידן אם מותר לחוג חגיגת בת מצוה. ויש שרוצים לאסור משום ובחוקותיהם (עי' שו"ת זקן אהרן סי' ו'), ולענ"ד תלוי בזה, שבאם נאמר שהקונפירמציאן של העכו"ם הוא לשם עבודה זרה, יש לאסור משום ובחוקותיהם בכל גווני. -אלא שלפי"ז הי' לנו לאסור גם חגיגת בר מצוה, שהרי אצלם עושים קונפירמציאן גם לזכרים, והי' לנו לאסור גם את התפילה, שהרי גם הם מתפללים לעבודה זרה. אלא שבזה לא שייך שיש בו משום עבודה זרה אלא שעושים כן חגיגת שמחתם לרגל בגרותם של בניהם. וגם הרפורמים מעמנו אינם עושים כן כדי להידמות להם, אלא לשם חגיגת משפחה ושמחתה שהגיעו בניהם לבגרות. -ואלה מאחינו שהנהיגו זה מחדש חגיגת בת מצוה אומרים, שהם עושים כן כדי לחזק בלב הבת, שהגיעה למצות, רגש אהבה ליהדות ולמצוותיה, ולעורר בה רגש הגאון על יהדותה ועל היותה בת לעם גדול וקדוש. ולא איכפת לנו מה שגם הגויים חוגגים חגיגת הקונפרמציאן בין לבנים ובין לבנות, הם בדידהו ואנן בדידן, הם מתפללים וכורעים בכנסיות שלהם ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.<ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>

Pesach BA: /* Parallel dispute amongst poskim? */

2024-12-18T22:11:42Z

Parallel dispute amongst poskim?

← Older revision		Revision as of 22:11, 18 December 2024
Line 18:		Line 18:
	== Parallel dispute amongst poskim?==		== Parallel dispute amongst poskim?==
	# אין הולכין בחקות העובדי כוכבים ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהן שנאמר ולא תלכו בחקות הגוים, ונאמר ובחקותיהם לא תלכו, ונאמר השמר לך פן תנקש אחריהם, הכל בענין אחד הוא מזהיר שלא ידמה להן, אלא יהיה הישראל מובדל מהן וידוע במלבושו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו, וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים, לא ילבש במלבוש, המיוחד להן, ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין וזה הנקרא בלורית, ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו כדרך שעושין הן, ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עכו"ם כדי שיכנסו בהן רבים כמו שהן עושין, וכל העושה אחת מאלו וכיוצא בהן לוקה. +/השגת הראב"ד/ ולא יבנה מקומות כבנין היכלות עכו"ם. א"א איני יודע מהו זה אם יאמר שלא יעשה בהם צורות כמו שהן עושים או שלא יעשה שם חמנים סימן לקבץ בו את הרבים כדרך שהם עושים.<ref> רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק יא הלכה א		# אין הולכין בחקות העובדי כוכבים ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהן שנאמר ולא תלכו בחקות הגוים, ונאמר ובחקותיהם לא תלכו, ונאמר השמר לך פן תנקש אחריהם, הכל בענין אחד הוא מזהיר שלא ידמה להן, אלא יהיה הישראל מובדל מהן וידוע במלבושו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו, וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים, לא ילבש במלבוש, המיוחד להן, ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין וזה הנקרא בלורית, ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו כדרך שעושין הן, ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עכו"ם כדי שיכנסו בהן רבים כמו שהן עושין, וכל העושה אחת מאלו וכיוצא בהן לוקה. +/השגת הראב"ד/ ולא יבנה מקומות כבנין היכלות עכו"ם. א"א איני יודע מהו זה אם יאמר שלא יעשה בהם צורות כמו שהן עושים או שלא יעשה שם חמנים סימן לקבץ בו את הרבים כדרך שהם עושים.<ref> רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק יא הלכה א
	</ref>		</ref> <br /> Rambam's Position: "We do not follow the customs of idolaters nor imitate them, neither in clothing nor in hairstyles, and so forth, as it is written, 'You shall not walk in the ways of the nations,' and it is written, 'You shall not follow their laws,' and it is written, 'Take heed lest you be ensnared by them.' These all convey the same principle: not to imitate them, but rather that the Jew should be distinct from them and recognizable in their clothing and other actions, just as they are distinct from them in their wisdom and beliefs. As it says, 'And I will separate you from the nations.' <br /> "One should not wear clothing specific to them, nor grow their hair in the same manner as their hairstyles. One should not shave the sides of their head while leaving hair in the middle, as they do—this is called a blorit. Nor should one shave from ear to ear, leaving hair at the back, as they do. Nor should one construct buildings similar to the temples of idol worship, designed to gather many people, as they do. <br />"Anyone who does any of these or similar actions incurs lashes." <br />Ra’avad’s Critique: <br />On Rambam’s statement, "Nor should one construct buildings like the temples of idolaters," Ra’avad comments: "I do not know what this refers to—whether it means not making images like they do, or not creating markers to gather people as they do."
	# לא תעשו כמעשיהם ובחקותיהם לא תלכו. ויראת מאלהיך ולא תלך בחוקות הגוים ולא תעשה כמעשיהם של שבעה אומות דכתיב בפ' ואלה המשפטים [שמות כ"ג כ"ג] והביאך אל האמורי וגו' וכתיב בתריה ולא תעשה כמעשיהם וכתיב בפ' אחרי מות כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו פירוש אפילו אינם עובדות אלא מעשיהם וחקותיהם שהורגלו לעשות לשם תורה שלהם הזהירה תורה עליהם וחכמים פירשו מה המעשים וחוקים שהורגלו לעשות לשם תורה שלהם בשבת בפ' במה אשה יוצאה [דס"ז] ובתוספתא דשבת מונה כל מה שהיתה קבלה ביד חכמים שהיו מחוקותיהם ואין להוסיף עליהם ואינם מסברא כי אם בקבלה וכאשר הזהיר הכתוב על מעשה שבעה אומות וחוקותיהם כך הזהיר על מעשה מצרים וחוקותיהם שהרי הוקשו זה לזה דכתיב כמעשה ארץ מצרים לא תעשו וכמעשה ארץ כנען<ref> ספר יראים סימן שיג [דפוס ישן - פח]</ref>		# לא תעשו כמעשיהם ובחקותיהם לא תלכו. ויראת מאלהיך ולא תלך בחוקות הגוים ולא תעשה כמעשיהם של שבעה אומות דכתיב בפ' ואלה המשפטים [שמות כ"ג כ"ג] והביאך אל האמורי וגו' וכתיב בתריה ולא תעשה כמעשיהם וכתיב בפ' אחרי מות כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו פירוש אפילו אינם עובדות אלא מעשיהם וחקותיהם שהורגלו לעשות לשם תורה שלהם הזהירה תורה עליהם וחכמים פירשו מה המעשים וחוקים שהורגלו לעשות לשם תורה שלהם בשבת בפ' במה אשה יוצאה [דס"ז] ובתוספתא דשבת מונה כל מה שהיתה קבלה ביד חכמים שהיו מחוקותיהם ואין להוסיף עליהם ואינם מסברא כי אם בקבלה וכאשר הזהיר הכתוב על מעשה שבעה אומות וחוקותיהם כך הזהיר על מעשה מצרים וחוקותיהם שהרי הוקשו זה לזה דכתיב כמעשה ארץ מצרים לא תעשו וכמעשה ארץ כנען<ref> ספר יראים סימן שיג [דפוס ישן - פח]</ref> <br /> Yereim's Position: "You shall not do as their deeds, and you shall not follow their laws. And fear your God." The verse prohibits adopting the practices of the seven nations, as written in Parshat Mishpatim: “And I will bring you to the Amorites…” and immediately afterwards, “You shall not do as their deeds.” Similarly, in Parshat Acharei Mot, it states: “You shall not do as the practices of the land of Egypt in which you dwelt, nor as the practices of the land of Canaan to which I bring you; and you shall not follow their laws.”<br /> Explanation: Even practices not tied to idol worship but merely customary for them are forbidden. The sages detailed these actions and laws in Tractate Shabbat (67) and in the Tosefta of Shabbat, enumerating all that tradition held to be part of their customs. No additions may be made based on logical reasoning but only based on tradition. <br />Just as the Torah warned against the practices of the seven nations and their laws, so too did it warn against the practices of Egypt and their laws, as the two are juxtaposed in the verse: “You shall not do as the practices of the land of Egypt… nor as the practices of the land of Canaan.” (Yereim, Section 313)
	# והנה מדברי היראים יוצא מפורש, שהאיסור משום בחוקותיהם אינו אלא בדברים שיש בהם משום תורה שלהם, כלומר, שיש בהם רמז לעבודה זרה. ובחינוך כתב על טטראות וקרקסאות שנמנו בספרא: וכל אלה הם מיני שחוק שעושים בקיבוציהם כשמתקבצים לעשות שגעונות וזנות ועבודת אלילים. וזהו כדעת המהרי"ק שיובא להלן. ואילו מהרמב"ם הנ"ל משמע שכל דימוי לעכו"ם אסור, שהרי כתב: "יהי' הישראל מובדל מהם וידוע במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו".<ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>		# והנה מדברי היראים יוצא מפורש, שהאיסור משום בחוקותיהם אינו אלא בדברים שיש בהם משום תורה שלהם, כלומר, שיש בהם רמז לעבודה זרה. ובחינוך כתב על טטראות וקרקסאות שנמנו בספרא: וכל אלה הם מיני שחוק שעושים בקיבוציהם כשמתקבצים לעשות שגעונות וזנות ועבודת אלילים. וזהו כדעת המהרי"ק שיובא להלן. ואילו מהרמב"ם הנ"ל משמע שכל דימוי לעכו"ם אסור, שהרי כתב: "יהי' הישראל מובדל מהם וידוע במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו".<ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref> <br /> Further Clarification by Yereim: The Yereim makes it explicit that the prohibition of “following their laws” applies only to matters tied to their “religious law” or idol worship, meaning practices that hint at idolatry. <br />The Sefer HaChinuch writes regarding theaters and circuses mentioned in the Sifra: “All these are types of frivolity done in their gatherings to engage in folly, immorality, and idol worship.”<br />This aligns with the position of the Maharik (brought below).<br />However, from the Rambam's words cited above, it appears that any form of resemblance to idolaters is prohibited, as he writes: "A Jew must be distinct from them and recognizable in their clothing and actions, just as they are distinct in their wisdom and beliefs."

	== Sugya codified in halacha ==		== Sugya codified in halacha ==

Pesach BA: /* Sugya that brings out some of the issues */

2024-12-18T21:40:49Z

Sugya that brings out some of the issues

← Older revision		Revision as of 21:40, 18 December 2024
Line 9:		Line 9:

	==Sugya that brings out some of the issues==		==Sugya that brings out some of the issues==
	# כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו: <ref> ויקרא פרק יח פסוק ג </ref>		# כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו: <ref> ויקרא פרק יח פסוק ג </ref> <br /> "You shall not do as the practice of the land of Egypt, where you dwelt, and you shall not do as the practice of the land of Canaan, to which I am bringing you, and you shall not follow their laws." (Vayikra 18:3)
	"You shall not do as the practice of the land of Egypt, where you dwelt, and you shall not do as the practice of the land of Canaan, to which I am bringing you, and you shall not follow their laws." (Vayikra 18:3)

	# משנה. מצות הנהרגין - היו מתיזין את ראשו בסייף, כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר: ניוול הוא לו, אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו: אין מיתה מנוולת מזו. גמרא. תניא, אמר להן רבי יהודה לחכמים: אף אני יודע שמיתה מנוולת היא, אבל מה אעשה, שהרי אמרה תורה +ויקרא י"ח+ ובחקתיהם לא תלכו! ורבנן: כיון דכתיב סייף באורייתא - לא מינייהו קא גמרינן. דאי לא תימא הכי, הא דתניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי, היכי שרפינן? והכתיב ובחקתיהם לא תלכו! אלא, כיון דכתיב שריפה באורייתא, דכתיב +ירמיהו ל"ד+ ובמשרפות אבותיך וגו' - לאו מינייהו קא גמרינן. והכא נמי, כיון דכתיב סייף באורייתא - לאו מינייהו קא גמרינן <ref> תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב		# משנה. מצות הנהרגין - היו מתיזין את ראשו בסייף, כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר: ניוול הוא לו, אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו: אין מיתה מנוולת מזו. גמרא. תניא, אמר להן רבי יהודה לחכמים: אף אני יודע שמיתה מנוולת היא, אבל מה אעשה, שהרי אמרה תורה +ויקרא י"ח+ ובחקתיהם לא תלכו! ורבנן: כיון דכתיב סייף באורייתא - לא מינייהו קא גמרינן. דאי לא תימא הכי, הא דתניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי, היכי שרפינן? והכתיב ובחקתיהם לא תלכו! אלא, כיון דכתיב שריפה באורייתא, דכתיב +ירמיהו ל"ד+ ובמשרפות אבותיך וגו' - לאו מינייהו קא גמרינן. והכא נמי, כיון דכתיב סייף באורייתא - לאו מינייהו קא גמרינן <ref> תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב
	</ref>		</ref> <br /> Mishnah: The law of those who are executed – they would strike his head with a sword, as the kingdom does. Rabbi Yehuda says: It is disgraceful for him, but they would place his head on the anvil and cut it with an axe. They said to him: There is no more disgraceful death than this. <br />Gemara: It was taught: Rabbi Yehuda said to the sages: I too know that it is a disgraceful death, but what can I do, as the Torah says, "Do not follow their laws" (Vayikra 18:3). <br /> The sages said: Since the Torah explicitly mentions the sword, we do not learn from their practices. For if we do not say this, there is a contradiction in the following teaching: "We burn the kings, but not according to the ways of the Amorites." How can we burn them? Doesn’t it say, "Do not follow their laws"? Rather, since the Torah mentions burning, we do not learn from their practices. As it says, "And in the burning of your fathers" (Yirmiyahu 34:5), it is not from their ways that we learn, but rather from what is written in the Torah. And here too, since the Torah mentions the sword, we do not learn from their practices.
	Mishnah: The law of those who are executed – they would strike his head with a sword, as the kingdom does. Rabbi Yehuda says: It is disgraceful for him, but they would place his head on the anvil and cut it with an axe. They said to him: There is no more disgraceful death than this.		# והא תניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי; ואי חוקה היא, אנן היכי שרפינן? והכתיב: +ויקרא יח+ ובחוקותיהם לא תלכו! אלא, דכ"ע - שריפה לאו חוקה היא, אלא חשיבותא היא, <ref> תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א </ref> <br /> But it was taught: "We burn the kings, but not according to the ways of the Amorites." If it is a law, how can we burn them? Doesn’t it say, "Do not follow their laws"? Rather, all agree that burning is not a law, but it is an act of importance. Since it is written in the Torah, the question arises: how can we allow it?
	Gemara: It was taught: Rabbi Yehuda said to the sages: I too know that it is a disgraceful death, but what can I do, as the Torah says, "Do not follow their laws" (Vayikra 18:3).		# אלא כיון דכתיב שריפה - תימה דמשמע הכא דאע"ג דחוקה היא כיון דכתיב באורייתא שרי ובפ"ק דמסכת ע"ז (דף יא. ושם) פריך ושריפה חוקה היא והכתיב ובחקותיהם לא תלכו ומסיק לאו חוקה היא וי"ל דהתם קאמר לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים דומיא דסייף דכיון דכתיב באורייתא לא מינייהו גמרינן ושרי.<ref>4 תוספות מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב </ref> <br />In the first chapter of Masechet Avodah Zarah (11a), it asks: "Is burning a law?" and answers that it is not. The explanation is that it is not a law for idol worship, for if it were, even if it were written in the Torah, it would not be permitted. However, here, the case is discussing a non-idolatrous custom of the Gentiles. Since it is written in the Torah, we do not learn from their practices, and it is allowed.
	The sages said: Since the Torah explicitly mentions the sword, we do not learn from their practices. For if we do not say this, there is a contradiction in the following teaching: "We burn the kings, but not according to the ways of the Amorites." How can we burn them? Doesn’t it say, "Do not follow their laws"? Rather, since the Torah mentions burning, we do not learn from their practices. As it says, "And in the burning of your fathers" (Yirmiyahu 34:5), it is not from their ways that we learn, but rather from what is written in the Torah. And here too, since the Torah mentions the sword, we do not learn from their practices.		# סוף דבר, שבדברים שיש בהם סרך של עבודה זרה אסור אפילו באינו מתכוין להדמות להם, שהרי אין לומר שהוא רוצה להדמות לאומות הראשונים שהם עובדי אלילים ועושים מעשי שטות, אבל דברים שאין בהם סרך של עבודה זרה אסור רק אם רוצה להדמות להם. ודוגמא לכך מה שאמרו שם בתוספתא: "האומר אל תעבור בינותינו שלא תפסיק אהבתינו הרי זה מדרכי האמורי. ואם מפני הכבוד מותר", וכבר הזכירה המהרי"ק.<ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref> <br />Final conclusion: In matters that have the appearance of idolatry, it is forbidden even if one does not intend to imitate them. It cannot be said that one wants to imitate the early nations who were idolaters and engaged in foolish practices. But in matters that do not involve idolatry, it is forbidden only if there is an intention to imitate them. An example of this is the Tosefta, which states: "One who says, 'Do not walk between us lest you interrupt our love,' this is from the ways of the Amorites. But if it is for the sake of respect, it is permitted," as mentioned by the Maharik.

	# והא תניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי; ואי חוקה היא, אנן היכי שרפינן? והכתיב: +ויקרא יח+ ובחוקותיהם לא תלכו! אלא, דכ"ע - שריפה לאו חוקה היא, אלא חשיבותא היא, <ref> תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א </ref>

	But it was taught: "We burn the kings, but not according to the ways of the Amorites." If it is a law, how can we burn them? Doesn’t it say, "Do not follow their laws"? Rather, all agree that burning is not a law, but it is an act of importance. Since it is written in the Torah, the question arises: how can we allow it?

	# אלא כיון דכתיב שריפה - תימה דמשמע הכא דאע"ג דחוקה היא כיון דכתיב באורייתא שרי ובפ"ק דמסכת ע"ז (דף יא. ושם) פריך ושריפה חוקה היא והכתיב ובחקותיהם לא תלכו ומסיק לאו חוקה היא וי"ל דהתם קאמר לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים דומיא דסייף דכיון דכתיב באורייתא לא מינייהו גמרינן ושרי.<ref>4 תוספות מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב </ref>

	In the first chapter of Masechet Avodah Zarah (11a), it asks: "Is burning a law?" and answers that it is not. The explanation is that it is not a law for idol worship, for if it were, even if it were written in the Torah, it would not be permitted. However, here, the case is discussing a non-idolatrous custom of the Gentiles. Since it is written in the Torah, we do not learn from their practices, and it is allowed.

	# סוף דבר, שבדברים שיש בהם סרך של עבודה זרה אסור אפילו באינו מתכוין להדמות להם, שהרי אין לומר שהוא רוצה להדמות לאומות הראשונים שהם עובדי אלילים ועושים מעשי שטות, אבל דברים שאין בהם סרך של עבודה זרה אסור רק אם רוצה להדמות להם. ודוגמא לכך מה שאמרו שם בתוספתא: "האומר אל תעבור בינותינו שלא תפסיק אהבתינו הרי זה מדרכי האמורי. ואם מפני הכבוד מותר", וכבר הזכירה המהרי"ק.<ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>

	Final conclusion: In matters that have the appearance of idolatry, it is forbidden even if one does not intend to imitate them. It cannot be said that one wants to imitate the early nations who were idolaters and engaged in foolish practices. But in matters that do not involve idolatry, it is forbidden only if there is an intention to imitate them. An example of this is the Tosefta, which states: "One who says, 'Do not walk between us lest you interrupt our love,' this is from the ways of the Amorites. But if it is for the sake of respect, it is permitted," as mentioned by the Maharik.

	== Parallel dispute amongst poskim?==		== Parallel dispute amongst poskim?==

Pesach BA: /* Sugya that brings out some of the issues */

2024-12-18T21:35:42Z

Sugya that brings out some of the issues

← Older revision		Revision as of 21:35, 18 December 2024
Line 10:		Line 10:
	==Sugya that brings out some of the issues==		==Sugya that brings out some of the issues==
	# כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו: <ref> ויקרא פרק יח פסוק ג </ref>		# כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו: <ref> ויקרא פרק יח פסוק ג </ref>
			"You shall not do as the practice of the land of Egypt, where you dwelt, and you shall not do as the practice of the land of Canaan, to which I am bringing you, and you shall not follow their laws." (Vayikra 18:3)

	# משנה. מצות הנהרגין - היו מתיזין את ראשו בסייף, כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר: ניוול הוא לו, אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו: אין מיתה מנוולת מזו. גמרא. תניא, אמר להן רבי יהודה לחכמים: אף אני יודע שמיתה מנוולת היא, אבל מה אעשה, שהרי אמרה תורה +ויקרא י"ח+ ובחקתיהם לא תלכו! ורבנן: כיון דכתיב סייף באורייתא - לא מינייהו קא גמרינן. דאי לא תימא הכי, הא דתניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי, היכי שרפינן? והכתיב ובחקתיהם לא תלכו! אלא, כיון דכתיב שריפה באורייתא, דכתיב +ירמיהו ל"ד+ ובמשרפות אבותיך וגו' - לאו מינייהו קא גמרינן. והכא נמי, כיון דכתיב סייף באורייתא - לאו מינייהו קא גמרינן <ref> תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב		# משנה. מצות הנהרגין - היו מתיזין את ראשו בסייף, כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר: ניוול הוא לו, אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו: אין מיתה מנוולת מזו. גמרא. תניא, אמר להן רבי יהודה לחכמים: אף אני יודע שמיתה מנוולת היא, אבל מה אעשה, שהרי אמרה תורה +ויקרא י"ח+ ובחקתיהם לא תלכו! ורבנן: כיון דכתיב סייף באורייתא - לא מינייהו קא גמרינן. דאי לא תימא הכי, הא דתניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי, היכי שרפינן? והכתיב ובחקתיהם לא תלכו! אלא, כיון דכתיב שריפה באורייתא, דכתיב +ירמיהו ל"ד+ ובמשרפות אבותיך וגו' - לאו מינייהו קא גמרינן. והכא נמי, כיון דכתיב סייף באורייתא - לאו מינייהו קא גמרינן <ref> תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב
	</ref>		</ref>
			Mishnah: The law of those who are executed – they would strike his head with a sword, as the kingdom does. Rabbi Yehuda says: It is disgraceful for him, but they would place his head on the anvil and cut it with an axe. They said to him: There is no more disgraceful death than this.
			Gemara: It was taught: Rabbi Yehuda said to the sages: I too know that it is a disgraceful death, but what can I do, as the Torah says, "Do not follow their laws" (Vayikra 18:3).
			The sages said: Since the Torah explicitly mentions the sword, we do not learn from their practices. For if we do not say this, there is a contradiction in the following teaching: "We burn the kings, but not according to the ways of the Amorites." How can we burn them? Doesn’t it say, "Do not follow their laws"? Rather, since the Torah mentions burning, we do not learn from their practices. As it says, "And in the burning of your fathers" (Yirmiyahu 34:5), it is not from their ways that we learn, but rather from what is written in the Torah. And here too, since the Torah mentions the sword, we do not learn from their practices.

	# והא תניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי; ואי חוקה היא, אנן היכי שרפינן? והכתיב: +ויקרא יח+ ובחוקותיהם לא תלכו! אלא, דכ"ע - שריפה לאו חוקה היא, אלא חשיבותא היא, <ref> תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א </ref>		# והא תניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי; ואי חוקה היא, אנן היכי שרפינן? והכתיב: +ויקרא יח+ ובחוקותיהם לא תלכו! אלא, דכ"ע - שריפה לאו חוקה היא, אלא חשיבותא היא, <ref> תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א </ref>
	# אלא כיון דכתיב שריפה - תימה דמשמע הכא דאע"ג דחוקה היא כיון דכתיב באורייתא שרי ובפ"ק דמסכת ע"ז (דף יא. ושם) פריך ושריפה חוקה היא והכתיב ובחקותיהם לא תלכו ומסיק לאו חוקה היא וי"ל דהתם קאמר לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים דומיא דסייף דכיון דכתיב באורייתא לא מינייהו גמרינן ושרי.<ref>4 תוספות מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב </ref>
	# סוף דבר, שבדברים שיש בהם סרך של עבודה זרה אסור אפילו באינו מתכוין להדמות להם, שהרי אין לומר שהוא רוצה להדמות לאומות הראשונים שהם עובדי אלילים ועושים מעשי שטות, אבל דברים שאין בהם סרך של עבודה זרה אסור רק אם רוצה להדמות להם. ודוגמא לכך מה שאמרו שם בתוספתא: "האומר אל תעבור בינותינו שלא תפסיק אהבתינו הרי זה מדרכי האמורי. ואם מפני הכבוד מותר", וכבר הזכירה המהרי"ק.<ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>

	# "~~You shall not do as the practice of~~ the ~~land of Egypt~~, ~~where you dwelt, and you shall~~ not ~~do as~~ the ~~practice~~ of the ~~land of Canaan~~, ~~to which I am bringing you~~, ~~and you shall~~ not follow their laws.~~" (Vayikra 18~~:3)		But it was taught: "We burn the kings, but not according to the ways of the Amorites." If it is a law, how can we burn them? Doesn’t it say, "Do not follow their laws"? Rather, all agree that burning is not a law, but it is an act of importance. Since it is written in the Torah, the question arises: how can we allow it?

	# Mishnah: The law of those who are executed – they would strike his head with a sword, as the kingdom does. Rabbi Yehuda says: It is disgraceful for him, but they would place his head on the anvil and cut it with an axe. They said to him: There is no more disgraceful death than this.		# אלא כיון דכתיב שריפה - תימה דמשמע הכא דאע"ג דחוקה היא כיון דכתיב באורייתא שרי ובפ"ק דמסכת ע"ז (דף יא. ושם) פריך ושריפה חוקה היא והכתיב ובחקותיהם לא תלכו ומסיק לאו חוקה היא וי"ל דהתם קאמר לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים דומיא דסייף דכיון דכתיב באורייתא לא מינייהו גמרינן ושרי.<ref>4 תוספות מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב </ref>
	~~Gemara: It was taught: Rabbi Yehuda said to the sages: I too know that it is a disgraceful death, but what can I do, as the Torah says,~~ "~~Do not follow their laws~~" (~~Vayikra 18:3~~).
	The sages said: Since the Torah explicitly mentions the sword, we do not learn from their practices. For if we do not say this, there is a contradiction in the following teaching: "We burn the kings, but not according to the ways of the Amorites." How can we burn them? Doesn’t it say, "Do not follow their laws"? Rather, since the Torah mentions burning, we do not learn from their practices. As it says, "And in the burning of your fathers" (Yirmiyahu 34:5), it is not from their ways that we learn, but rather from what is written in the Torah. And here too, since the Torah mentions the sword, we do not learn from their practices.

	~~# But~~ it ~~was taught~~: "~~We burn the kings, but~~ not ~~according to the ways of the Amorites~~.~~" If~~ it is a law, ~~how can we burn them? Doesn’t~~ it ~~say~~, ~~"Do~~ not ~~follow their laws"? Rather~~, ~~all agree that burning~~ is ~~not~~ a ~~law, but it is an act~~ of ~~importance~~. Since it is written in the Torah, ~~the question arises: how can~~ we ~~allow~~ it?		In the first chapter of Masechet Avodah Zarah (11a), it asks: "Is burning a law?" and answers that it is not. The explanation is that it is not a law for idol worship, for if it were, even if it were written in the Torah, it would not be permitted. However, here, the case is discussing a non-idolatrous custom of the Gentiles. Since it is written in the Torah, we do not learn from their practices, and it is allowed.

	~~In the first chapter of Masechet Avodah Zarah (11a)~~, ~~it asks: "Is burning a law?" and answers that it is not. The explanation is that it is not a law for idol worship~~, ~~for if it were~~, ~~even if it were written in the Torah, it would not be permitted~~. ~~However, here, the case is discussing a non-idolatrous custom of the Gentiles~~. ~~Since it is written in the Torah~~, ~~we do not learn from their practices, and it is allowed~~.		# סוף דבר, שבדברים שיש בהם סרך של עבודה זרה אסור אפילו באינו מתכוין להדמות להם, שהרי אין לומר שהוא רוצה להדמות לאומות הראשונים שהם עובדי אלילים ועושים מעשי שטות, אבל דברים שאין בהם סרך של עבודה זרה אסור רק אם רוצה להדמות להם. ודוגמא לכך מה שאמרו שם בתוספתא: "האומר אל תעבור בינותינו שלא תפסיק אהבתינו הרי זה מדרכי האמורי. ואם מפני הכבוד מותר", וכבר הזכירה המהרי"ק.<ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>

	# Final conclusion: In matters that have the appearance of idolatry, it is forbidden even if one does not intend to imitate them. It cannot be said that one wants to imitate the early nations who were idolaters and engaged in foolish practices. But in matters that do not involve idolatry, it is forbidden only if there is an intention to imitate them. An example of this is the Tosefta, which states: "One who says, 'Do not walk between us lest you interrupt our love,' this is from the ways of the Amorites. But if it is for the sake of respect, it is permitted," as mentioned by the Maharik.		Final conclusion: In matters that have the appearance of idolatry, it is forbidden even if one does not intend to imitate them. It cannot be said that one wants to imitate the early nations who were idolaters and engaged in foolish practices. But in matters that do not involve idolatry, it is forbidden only if there is an intention to imitate them. An example of this is the Tosefta, which states: "One who says, 'Do not walk between us lest you interrupt our love,' this is from the ways of the Amorites. But if it is for the sake of respect, it is permitted," as mentioned by the Maharik.

	== Parallel dispute amongst poskim?==		== Parallel dispute amongst poskim?==

Pesach BA: /* Sugya that brings out some of the issues */

2024-12-18T21:32:30Z

Sugya that brings out some of the issues

@@ Line 15: / Line 15: @@
 # אלא כיון דכתיב שריפה - תימה דמשמע הכא דאע"ג דחוקה היא כיון דכתיב באורייתא שרי ובפ"ק דמסכת ע"ז (דף יא. ושם) פריך ושריפה חוקה היא והכתיב ובחקותיהם לא תלכו ומסיק לאו חוקה היא וי"ל דהתם קאמר לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים דומיא דסייף דכיון דכתיב באורייתא לא מינייהו גמרינן ושרי.<ref>4 תוספות מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב </ref>
 # סוף דבר, שבדברים שיש בהם סרך של עבודה זרה אסור אפילו באינו מתכוין להדמות להם, שהרי אין לומר שהוא רוצה להדמות לאומות הראשונים שהם עובדי אלילים ועושים מעשי שטות, אבל דברים שאין בהם סרך של עבודה זרה אסור רק אם רוצה להדמות להם. ודוגמא לכך מה שאמרו שם בתוספתא: "האומר אל תעבור בינותינו שלא תפסיק אהבתינו הרי זה מדרכי האמורי. ואם מפני הכבוד מותר", וכבר הזכירה המהרי"ק.<ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>
 == Parallel dispute amongst poskim?==

YitzchakSultan1: /* Applications */

2024-05-30T02:32:52Z

Applications

← Older revision		Revision as of 02:32, 30 May 2024
Line 2:		Line 2:
	==Applications==		==Applications==
	# Decorating the shul for [[Shavuot]]: See the [[Shavuot]] page.		# Decorating the shul for [[Shavuot]]: See the [[Shavuot]] page.
	# Thanksgiving: see Igrot Moshe (EH 2:13, YD 4:11:4, and YD 8:12), Mishna Halachot’s 10:116. [http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/739399/Rabbi_Aryeh_Lebowitz/Ten_Minute_Halacha_-_Thanksgiving_Celebrations Rabbi Aryeh Lebowitz on yutorah.org] Rav Schachter in Nefesh HaRav p. 231 cites Rav Soloveitchik as holding that it is permitted ~~to have a thanksgiving meal. [https://www.torahanytime.com/#/lectures?a=43308 Rav Dovid Yosef (Hilchot Shavuot on TorahAnytime.com)] mentions that it is a problem~~ to have a thanksgiving meal. Pachad Yitchak (Igrot pg 199) holds that it is a problem to celebrate thanksgiving.		# Thanksgiving: see Igrot Moshe (EH 2:13, YD 4:11:4, and YD 8:12), Mishna Halachot’s 10:116. [http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/739399/Rabbi_Aryeh_Lebowitz/Ten_Minute_Halacha_-_Thanksgiving_Celebrations Rabbi Aryeh Lebowitz on yutorah.org] Rav Schachter in Nefesh HaRav p. 231 cites Rav Soloveitchik as holding that it is permitted to have a thanksgiving meal. Pachad Yitchak (Igrot pg 199) holds that it is a problem to celebrate thanksgiving.
	# Doctors wearing the white coat: see Rama YD 178:1 based on Maharik 88 who holds that there's only a prohibition of following the nonsensical ways of the non-Jews.		# Doctors wearing the white coat: see Rama YD 178:1 based on Maharik 88 who holds that there's only a prohibition of following the nonsensical ways of the non-Jews.
	# Graduates wearing caps and gowns: Rav Moshe<ref>Mesoret Moshe v. 2 p. 196</ref> thought it was forbidden because of chukot hagoyim. See discussion on [http://lookstein.org/lookjed/read.php?1,2306,2320 lookstein.org]		# Graduates wearing caps and gowns: Rav Moshe<ref>Mesoret Moshe v. 2 p. 196</ref> thought it was forbidden because of chukot hagoyim. See discussion on [http://lookstein.org/lookjed/read.php?1,2306,2320 lookstein.org]

YitzchakSultan1: /* Applications */

2023-06-29T04:13:37Z

Applications

← Older revision		Revision as of 04:13, 29 June 2023
Line 4:		Line 4:
	# Thanksgiving: see Igrot Moshe (EH 2:13, YD 4:11:4, and YD 8:12), Mishna Halachot’s 10:116. [http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/739399/Rabbi_Aryeh_Lebowitz/Ten_Minute_Halacha_-_Thanksgiving_Celebrations Rabbi Aryeh Lebowitz on yutorah.org] Rav Schachter in Nefesh HaRav p. 231 cites Rav Soloveitchik as holding that it is permitted to have a thanksgiving meal. [https://www.torahanytime.com/#/lectures?a=43308 Rav Dovid Yosef (Hilchot Shavuot on TorahAnytime.com)] mentions that it is a problem to have a thanksgiving meal. Pachad Yitchak (Igrot pg 199) holds that it is a problem to celebrate thanksgiving.		# Thanksgiving: see Igrot Moshe (EH 2:13, YD 4:11:4, and YD 8:12), Mishna Halachot’s 10:116. [http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/739399/Rabbi_Aryeh_Lebowitz/Ten_Minute_Halacha_-_Thanksgiving_Celebrations Rabbi Aryeh Lebowitz on yutorah.org] Rav Schachter in Nefesh HaRav p. 231 cites Rav Soloveitchik as holding that it is permitted to have a thanksgiving meal. [https://www.torahanytime.com/#/lectures?a=43308 Rav Dovid Yosef (Hilchot Shavuot on TorahAnytime.com)] mentions that it is a problem to have a thanksgiving meal. Pachad Yitchak (Igrot pg 199) holds that it is a problem to celebrate thanksgiving.
	# Doctors wearing the white coat: see Rama YD 178:1 based on Maharik 88 who holds that there's only a prohibition of following the nonsensical ways of the non-Jews.		# Doctors wearing the white coat: see Rama YD 178:1 based on Maharik 88 who holds that there's only a prohibition of following the nonsensical ways of the non-Jews.
	# Graduates wearing caps and gowns: discussion on [http://lookstein.org/lookjed/read.php?1,2306,2320 lookstein.org]		# Graduates wearing caps and gowns: Rav Moshe<ref>Mesoret Moshe v. 2 p. 196</ref> thought it was forbidden because of chukot hagoyim. See discussion on [http://lookstein.org/lookjed/read.php?1,2306,2320 lookstein.org]
	# Body piercings: see the [[Tattoos & Body Piercing]] page.		# Body piercings: see the [[Tattoos & Body Piercing]] page.
	# Chanuka gelt: [[Minhagim_of_Chanukah#Chanuka_Presents]]		# Chanuka gelt: [[Minhagim_of_Chanukah#Chanuka_Presents]]

Unknown user: Text replacement - ". " to "."

2020-07-14T16:40:42Z

Text replacement - ". <ref>" to ".<ref>"

← Older revision		Revision as of 16:40, 14 July 2020
Line 1:		Line 1:
	There is a Torah prohibition to imitate the ways of the non-Jews, in their dress<ref>A explicit source about not wearing the clothing of the non-Jews is Tzefanya's rebuke of Bnei Yisrael (Tzefanya 1:8). Additionally, Bnei Yisrael were saved from Egypt partially because they didn't wear the clothing of the Egyptians (Pesikta Zutrata Shemot 6 and 12).</ref>, gatherings, and practices based on the Pasuk "ובחוקותיהם לא תלכו". <ref>Vayikra 18:3, Rambam (Sefer HaMitzvot Lav no. 30), Sefer HaChinuch (n. 262)</ref>		There is a Torah prohibition to imitate the ways of the non-Jews, in their dress<ref>A explicit source about not wearing the clothing of the non-Jews is Tzefanya's rebuke of Bnei Yisrael (Tzefanya 1:8). Additionally, Bnei Yisrael were saved from Egypt partially because they didn't wear the clothing of the Egyptians (Pesikta Zutrata Shemot 6 and 12).</ref>, gatherings, and practices based on the Pasuk "ובחוקותיהם לא תלכו".<ref>Vayikra 18:3, Rambam (Sefer HaMitzvot Lav no. 30), Sefer HaChinuch (n. 262)</ref>
	==Applications==		==Applications==
	# Decorating the shul for [[Shavuot]]: See the [[Shavuot]] page.		# Decorating the shul for [[Shavuot]]: See the [[Shavuot]] page.
Line 14:		Line 14:
	# והא תניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי; ואי חוקה היא, אנן היכי שרפינן? והכתיב: +ויקרא יח+ ובחוקותיהם לא תלכו! אלא, דכ"ע - שריפה לאו חוקה היא, אלא חשיבותא היא, <ref> תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א </ref>		# והא תניא: שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי; ואי חוקה היא, אנן היכי שרפינן? והכתיב: +ויקרא יח+ ובחוקותיהם לא תלכו! אלא, דכ"ע - שריפה לאו חוקה היא, אלא חשיבותא היא, <ref> תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א </ref>
	# אלא כיון דכתיב שריפה - תימה דמשמע הכא דאע"ג דחוקה היא כיון דכתיב באורייתא שרי ובפ"ק דמסכת ע"ז (דף יא. ושם) פריך ושריפה חוקה היא והכתיב ובחקותיהם לא תלכו ומסיק לאו חוקה היא וי"ל דהתם קאמר לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים דומיא דסייף דכיון דכתיב באורייתא לא מינייהו גמרינן ושרי.<ref>4 תוספות מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב </ref>		# אלא כיון דכתיב שריפה - תימה דמשמע הכא דאע"ג דחוקה היא כיון דכתיב באורייתא שרי ובפ"ק דמסכת ע"ז (דף יא. ושם) פריך ושריפה חוקה היא והכתיב ובחקותיהם לא תלכו ומסיק לאו חוקה היא וי"ל דהתם קאמר לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים דומיא דסייף דכיון דכתיב באורייתא לא מינייהו גמרינן ושרי.<ref>4 תוספות מסכת סנהדרין דף נב עמוד ב </ref>
	# סוף דבר, שבדברים שיש בהם סרך של עבודה זרה אסור אפילו באינו מתכוין להדמות להם, שהרי אין לומר שהוא רוצה להדמות לאומות הראשונים שהם עובדי אלילים ועושים מעשי שטות, אבל דברים שאין בהם סרך של עבודה זרה אסור רק אם רוצה להדמות להם. ודוגמא לכך מה שאמרו שם בתוספתא: "האומר אל תעבור בינותינו שלא תפסיק אהבתינו הרי זה מדרכי האמורי. ואם מפני הכבוד מותר", וכבר הזכירה המהרי"ק. <ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>		# סוף דבר, שבדברים שיש בהם סרך של עבודה זרה אסור אפילו באינו מתכוין להדמות להם, שהרי אין לומר שהוא רוצה להדמות לאומות הראשונים שהם עובדי אלילים ועושים מעשי שטות, אבל דברים שאין בהם סרך של עבודה זרה אסור רק אם רוצה להדמות להם. ודוגמא לכך מה שאמרו שם בתוספתא: "האומר אל תעבור בינותינו שלא תפסיק אהבתינו הרי זה מדרכי האמורי. ואם מפני הכבוד מותר", וכבר הזכירה המהרי"ק.<ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>

	== Parallel dispute amongst poskim?==		== Parallel dispute amongst poskim?==
	# אין הולכין בחקות העובדי כוכבים ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהן שנאמר ולא תלכו בחקות הגוים, ונאמר ובחקותיהם לא תלכו, ונאמר השמר לך פן תנקש אחריהם, הכל בענין אחד הוא מזהיר שלא ידמה להן, אלא יהיה הישראל מובדל מהן וידוע במלבושו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו, וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים, לא ילבש במלבוש, המיוחד להן, ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין וזה הנקרא בלורית, ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו כדרך שעושין הן, ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עכו"ם כדי שיכנסו בהן רבים כמו שהן עושין, וכל העושה אחת מאלו וכיוצא בהן לוקה. +/השגת הראב"ד/ ולא יבנה מקומות כבנין היכלות עכו"ם. א"א איני יודע מהו זה אם יאמר שלא יעשה בהם צורות כמו שהן עושים או שלא יעשה שם חמנים סימן לקבץ בו את הרבים כדרך שהם עושים. <ref> רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק יא הלכה א		# אין הולכין בחקות העובדי כוכבים ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהן שנאמר ולא תלכו בחקות הגוים, ונאמר ובחקותיהם לא תלכו, ונאמר השמר לך פן תנקש אחריהם, הכל בענין אחד הוא מזהיר שלא ידמה להן, אלא יהיה הישראל מובדל מהן וידוע במלבושו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו, וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים, לא ילבש במלבוש, המיוחד להן, ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין וזה הנקרא בלורית, ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו כדרך שעושין הן, ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עכו"ם כדי שיכנסו בהן רבים כמו שהן עושין, וכל העושה אחת מאלו וכיוצא בהן לוקה. +/השגת הראב"ד/ ולא יבנה מקומות כבנין היכלות עכו"ם. א"א איני יודע מהו זה אם יאמר שלא יעשה בהם צורות כמו שהן עושים או שלא יעשה שם חמנים סימן לקבץ בו את הרבים כדרך שהם עושים.<ref> רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק יא הלכה א
	</ref>		</ref>
	# לא תעשו כמעשיהם ובחקותיהם לא תלכו. ויראת מאלהיך ולא תלך בחוקות הגוים ולא תעשה כמעשיהם של שבעה אומות דכתיב בפ' ואלה המשפטים [שמות כ"ג כ"ג] והביאך אל האמורי וגו' וכתיב בתריה ולא תעשה כמעשיהם וכתיב בפ' אחרי מות כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו פירוש אפילו אינם עובדות אלא מעשיהם וחקותיהם שהורגלו לעשות לשם תורה שלהם הזהירה תורה עליהם וחכמים פירשו מה המעשים וחוקים שהורגלו לעשות לשם תורה שלהם בשבת בפ' במה אשה יוצאה [דס"ז] ובתוספתא דשבת מונה כל מה שהיתה קבלה ביד חכמים שהיו מחוקותיהם ואין להוסיף עליהם ואינם מסברא כי אם בקבלה וכאשר הזהיר הכתוב על מעשה שבעה אומות וחוקותיהם כך הזהיר על מעשה מצרים וחוקותיהם שהרי הוקשו זה לזה דכתיב כמעשה ארץ מצרים לא תעשו וכמעשה ארץ כנען<ref> ספר יראים סימן שיג [דפוס ישן - פח]</ref>		# לא תעשו כמעשיהם ובחקותיהם לא תלכו. ויראת מאלהיך ולא תלך בחוקות הגוים ולא תעשה כמעשיהם של שבעה אומות דכתיב בפ' ואלה המשפטים [שמות כ"ג כ"ג] והביאך אל האמורי וגו' וכתיב בתריה ולא תעשה כמעשיהם וכתיב בפ' אחרי מות כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו פירוש אפילו אינם עובדות אלא מעשיהם וחקותיהם שהורגלו לעשות לשם תורה שלהם הזהירה תורה עליהם וחכמים פירשו מה המעשים וחוקים שהורגלו לעשות לשם תורה שלהם בשבת בפ' במה אשה יוצאה [דס"ז] ובתוספתא דשבת מונה כל מה שהיתה קבלה ביד חכמים שהיו מחוקותיהם ואין להוסיף עליהם ואינם מסברא כי אם בקבלה וכאשר הזהיר הכתוב על מעשה שבעה אומות וחוקותיהם כך הזהיר על מעשה מצרים וחוקותיהם שהרי הוקשו זה לזה דכתיב כמעשה ארץ מצרים לא תעשו וכמעשה ארץ כנען<ref> ספר יראים סימן שיג [דפוס ישן - פח]</ref>
	# והנה מדברי היראים יוצא מפורש, שהאיסור משום בחוקותיהם אינו אלא בדברים שיש בהם משום תורה שלהם, כלומר, שיש בהם רמז לעבודה זרה. ובחינוך כתב על טטראות וקרקסאות שנמנו בספרא: וכל אלה הם מיני שחוק שעושים בקיבוציהם כשמתקבצים לעשות שגעונות וזנות ועבודת אלילים. וזהו כדעת המהרי"ק שיובא להלן. ואילו מהרמב"ם הנ"ל משמע שכל דימוי לעכו"ם אסור, שהרי כתב: "יהי' הישראל מובדל מהם וידוע במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו". <ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>		# והנה מדברי היראים יוצא מפורש, שהאיסור משום בחוקותיהם אינו אלא בדברים שיש בהם משום תורה שלהם, כלומר, שיש בהם רמז לעבודה זרה. ובחינוך כתב על טטראות וקרקסאות שנמנו בספרא: וכל אלה הם מיני שחוק שעושים בקיבוציהם כשמתקבצים לעשות שגעונות וזנות ועבודת אלילים. וזהו כדעת המהרי"ק שיובא להלן. ואילו מהרמב"ם הנ"ל משמע שכל דימוי לעכו"ם אסור, שהרי כתב: "יהי' הישראל מובדל מהם וידוע במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו".<ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>

	== Sugya codified in halacha ==		== Sugya codified in halacha ==
	# אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים (ולא מדמין להם). (טור בשם הרמב"ם) ולא ילבש מלבוש המיוחד להם. א ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם. ולא יגלח מהצדדין ויניח השער באמצע. ולא יגלח השער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע. ולא יבנה מקומות כבנין היכלות ב של עובדי כוכבים כדי שיכנסו בהם רבים, כמו שהם עושים. גה: אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו (שם). וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשום פריצות, כגון שנהגו ללבוש ג מלבושים אדומים, והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות, או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם, ד אבל דבר שנהגו לתועלת, כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן, מותר ללובשו. וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר, מותר (מהרי"ק שורש פ"ח). לכן אמרו: שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי (ר"ן פ"ק דעבודת כוכבים). <ref> שולחן ערוך יורה דעה סימן קעח		# אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים (ולא מדמין להם). (טור בשם הרמב"ם) ולא ילבש מלבוש המיוחד להם. א ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם. ולא יגלח מהצדדין ויניח השער באמצע. ולא יגלח השער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע. ולא יבנה מקומות כבנין היכלות ב של עובדי כוכבים כדי שיכנסו בהם רבים, כמו שהם עושים. גה: אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו (שם). וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשום פריצות, כגון שנהגו ללבוש ג מלבושים אדומים, והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות, או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם, ד אבל דבר שנהגו לתועלת, כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן, מותר ללובשו. וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר, מותר (מהרי"ק שורש פ"ח). לכן אמרו: שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי (ר"ן פ"ק דעבודת כוכבים).<ref> שולחן ערוך יורה דעה סימן קעח
	</ref>		</ref>
	# משום קושיא זו דחה הגר"א דברי הר"ן והמהרי"ק וכתב, שאפילו דברים שיש בהם טעם ושאין בהם שחץ - אסור, אבל רק ללמוד מהם אסור, וכו', עיי"ש <ref> (שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט)</ref>		# משום קושיא זו דחה הגר"א דברי הר"ן והמהרי"ק וכתב, שאפילו דברים שיש בהם טעם ושאין בהם שחץ - אסור, אבל רק ללמוד מהם אסור, וכו', עיי"ש <ref> (שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט)</ref>
Line 30:		Line 30:
	== Modern applications==		== Modern applications==
	# Bat mitzvahs		# Bat mitzvahs
	##-עכשיו נראה בנידון דידן אם מותר לחוג חגיגת בת מצוה. ויש שרוצים לאסור משום ובחוקותיהם (עי' שו"ת זקן אהרן סי' ו'), ולענ"ד תלוי בזה, שבאם נאמר שהקונפירמציאן של העכו"ם הוא לשם עבודה זרה, יש לאסור משום ובחוקותיהם בכל גווני. -אלא שלפי"ז הי' לנו לאסור גם חגיגת בר מצוה, שהרי אצלם עושים קונפירמציאן גם לזכרים, והי' לנו לאסור גם את התפילה, שהרי גם הם מתפללים לעבודה זרה. אלא שבזה לא שייך שיש בו משום עבודה זרה אלא שעושים כן חגיגת שמחתם לרגל בגרותם של בניהם. וגם הרפורמים מעמנו אינם עושים כן כדי להידמות להם, אלא לשם חגיגת משפחה ושמחתה שהגיעו בניהם לבגרות. -ואלה מאחינו שהנהיגו זה מחדש חגיגת בת מצוה אומרים, שהם עושים כן כדי לחזק בלב הבת, שהגיעה למצות, רגש אהבה ליהדות ולמצוותיה, ולעורר בה רגש הגאון על יהדותה ועל היותה בת לעם גדול וקדוש. ולא איכפת לנו מה שגם הגויים חוגגים חגיגת הקונפרמציאן בין לבנים ובין לבנות, הם בדידהו ואנן בדידן, הם מתפללים וכורעים בכנסיות שלהם ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. <ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>		##-עכשיו נראה בנידון דידן אם מותר לחוג חגיגת בת מצוה. ויש שרוצים לאסור משום ובחוקותיהם (עי' שו"ת זקן אהרן סי' ו'), ולענ"ד תלוי בזה, שבאם נאמר שהקונפירמציאן של העכו"ם הוא לשם עבודה זרה, יש לאסור משום ובחוקותיהם בכל גווני. -אלא שלפי"ז הי' לנו לאסור גם חגיגת בר מצוה, שהרי אצלם עושים קונפירמציאן גם לזכרים, והי' לנו לאסור גם את התפילה, שהרי גם הם מתפללים לעבודה זרה. אלא שבזה לא שייך שיש בו משום עבודה זרה אלא שעושים כן חגיגת שמחתם לרגל בגרותם של בניהם. וגם הרפורמים מעמנו אינם עושים כן כדי להידמות להם, אלא לשם חגיגת משפחה ושמחתה שהגיעו בניהם לבגרות. -ואלה מאחינו שהנהיגו זה מחדש חגיגת בת מצוה אומרים, שהם עושים כן כדי לחזק בלב הבת, שהגיעה למצות, רגש אהבה ליהדות ולמצוותיה, ולעורר בה רגש הגאון על יהדותה ועל היותה בת לעם גדול וקדוש. ולא איכפת לנו מה שגם הגויים חוגגים חגיגת הקונפרמציאן בין לבנים ובין לבנות, הם בדידהו ואנן בדידן, הם מתפללים וכורעים בכנסיות שלהם ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.<ref> שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לט </ref>
	# Theaters and stadiums		# Theaters and stadiums
	##באלו שנקראו תיאטרון שעושין שם ענייני שחוק, וכן איצטדיון, שהם המקומות שמשחקין ספארט, לא שייכי בהו עניין ובחוקותיהם לא תלכו (ויקרא קדושים י"ח י"ג), דהוא דווקא כשהוא חוק להעכו"ם לעשות איזה דבר בעלמא, אף כשאין זה מחוקי הע"ז שלהם, אבל עכ"פ הם ענייני חוקים שהנהיגו ביניהם - לא רק דברים של פריצות אלא אף דברים בעלמא - שלא ידוע טעם, כדאיתא ברמ"א יו"ד סימן קע"ח סעיף א'. ואין כוונת הרמ"א במש"כ או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ ע"ז מאבותיהם, שהוא ספק, אלא שהוא בדין ודאי. דמאחר דאין טעם נגלה ומובן, יש לנו לתלות שהוא עניין מחוקי עבודה זרה. אבל כשאיכא טעם למה שעושין, כהא דאיצטדינין וכרקום שאיתא בע"ז דף י"ח ע"ב שהוא לליצנות, ליכא בזה משום ע"ז, אף שהוא דבר אסור מצד איסור ליצנות, וכל ההולך שם עובר באיסור מושב לצים ובביטול תורה - לא רק על זמן זה - אלא שגורם לו להיות בטל לגמרי מתורה כמפורש שם. וכ"ש בתיאטרון הנמצא כעת במדינתנו, וכן האיצטדיון של משחקי ספארט, ואף במדינות אחרות, דעושין זה סתם אינשי מהנכרים שבעיר שלא שייכי כלל לעניני ע"ז. וכמדומני שהכומרים דאמונת הנוצרים, שהיא עתה אמונת רוב אוה"ע, נמי לא ניחא להו עניני תיאטראן ואיצטדיון. וגם לא ניחא בזה לאנשי אמונת המוחמדים שהוא אמונת מדינות טערקיי וכל מדינות ערב. שא"כ רוב המדינות שבהן נמצאים תיאטריאות ואיצטדיאות לא שייכי כלל לאמונתם, שוודאי לא שייכי להלאו דובחוקותיהם לא תלכו, אלא הם מאיסור ליצנות וביטול תורה. וגם עוד איסור גדול יש דמגרי יצה"ר של עריות בנפשיה דרובן הם דברי ניבול פה והסתה לעריות<ref> 12 שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ד סימן יא </ref>		##באלו שנקראו תיאטרון שעושין שם ענייני שחוק, וכן איצטדיון, שהם המקומות שמשחקין ספארט, לא שייכי בהו עניין ובחוקותיהם לא תלכו (ויקרא קדושים י"ח י"ג), דהוא דווקא כשהוא חוק להעכו"ם לעשות איזה דבר בעלמא, אף כשאין זה מחוקי הע"ז שלהם, אבל עכ"פ הם ענייני חוקים שהנהיגו ביניהם - לא רק דברים של פריצות אלא אף דברים בעלמא - שלא ידוע טעם, כדאיתא ברמ"א יו"ד סימן קע"ח סעיף א'. ואין כוונת הרמ"א במש"כ או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ ע"ז מאבותיהם, שהוא ספק, אלא שהוא בדין ודאי. דמאחר דאין טעם נגלה ומובן, יש לנו לתלות שהוא עניין מחוקי עבודה זרה. אבל כשאיכא טעם למה שעושין, כהא דאיצטדינין וכרקום שאיתא בע"ז דף י"ח ע"ב שהוא לליצנות, ליכא בזה משום ע"ז, אף שהוא דבר אסור מצד איסור ליצנות, וכל ההולך שם עובר באיסור מושב לצים ובביטול תורה - לא רק על זמן זה - אלא שגורם לו להיות בטל לגמרי מתורה כמפורש שם. וכ"ש בתיאטרון הנמצא כעת במדינתנו, וכן האיצטדיון של משחקי ספארט, ואף במדינות אחרות, דעושין זה סתם אינשי מהנכרים שבעיר שלא שייכי כלל לעניני ע"ז. וכמדומני שהכומרים דאמונת הנוצרים, שהיא עתה אמונת רוב אוה"ע, נמי לא ניחא להו עניני תיאטראן ואיצטדיון. וגם לא ניחא בזה לאנשי אמונת המוחמדים שהוא אמונת מדינות טערקיי וכל מדינות ערב. שא"כ רוב המדינות שבהן נמצאים תיאטריאות ואיצטדיאות לא שייכי כלל לאמונתם, שוודאי לא שייכי להלאו דובחוקותיהם לא תלכו, אלא הם מאיסור ליצנות וביטול תורה. וגם עוד איסור גדול יש דמגרי יצה"ר של עריות בנפשיה דרובן הם דברי ניבול פה והסתה לעריות<ref> 12 שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ד סימן יא </ref>

MordechaiD at 17:52, 13 June 2018

2018-06-13T17:52:16Z

← Older revision		Revision as of 17:52, 13 June 2018
Line 37:		Line 37:
	<references/>		<references/>
	[[Category: Ritual Practices]]		[[Category: Ritual Practices]]
			[[Category:Yoreh Deah]]

YitzchakSultan: /* Applications */

2017-11-21T15:47:06Z

Applications

← Older revision		Revision as of 15:47, 21 November 2017
Line 2:		Line 2:
	==Applications==		==Applications==
	# Decorating the shul for [[Shavuot]]: See the [[Shavuot]] page.		# Decorating the shul for [[Shavuot]]: See the [[Shavuot]] page.
	# Thanksgiving: see Igrot Moshe (EH 2:13, YD 4:11:4, and YD 8:12~~), Pachad Yitchak (Igrot pg 199~~), Mishna Halachot’s 10:116~~, Nefesh HaRav p~~. ~~231,~~ [http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/739399/Rabbi_Aryeh_Lebowitz/Ten_Minute_Halacha_-_Thanksgiving_Celebrations Rabbi Aryeh Lebowitz on yutorah.org]		# Thanksgiving: see Igrot Moshe (EH 2:13, YD 4:11:4, and YD 8:12), Mishna Halachot’s 10:116. [http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/739399/Rabbi_Aryeh_Lebowitz/Ten_Minute_Halacha_-_Thanksgiving_Celebrations Rabbi Aryeh Lebowitz on yutorah.org] Rav Schachter in Nefesh HaRav p. 231 cites Rav Soloveitchik as holding that it is permitted to have a thanksgiving meal. [https://www.torahanytime.com/#/lectures?a=43308 Rav Dovid Yosef (Hilchot Shavuot on TorahAnytime.com)] mentions that it is a problem to have a thanksgiving meal. Pachad Yitchak (Igrot pg 199) holds that it is a problem to celebrate thanksgiving.
	# Doctors wearing the white coat: see Rama YD 178:1 based on Maharik 88 who holds that there's only a prohibition of following the nonsensical ways of the non-Jews.		# Doctors wearing the white coat: see Rama YD 178:1 based on Maharik 88 who holds that there's only a prohibition of following the nonsensical ways of the non-Jews.
	# Graduates wearing caps and gowns: discussion on [http://lookstein.org/lookjed/read.php?1,2306,2320 lookstein.org]		# Graduates wearing caps and gowns: discussion on [http://lookstein.org/lookjed/read.php?1,2306,2320 lookstein.org]